מומלץ, 2024

בחירת העורך

ביקור במרפא החתולים

היא עצבנית, היא נושכת. מדוע החתול הצייתני אחר מגיב - לא ברור לחלוטין.

לחוצים לגמרי?
תמונה: stock.xchng

האם מרפא החתולים יודע מה חסר לי?

מיני הריחה נתיכים: היא מסתתרת בפינה החיצונית ביותר מאחורי המיטה. החתול שלי יודע בדיוק מה המשמעות של סל החתולים באולם: בכל מקרה נסיעה ברכב, לרוב גם וטרינר. אין כמוה.

היום יש לנו יעד אחר. מיני נוסעת איתי בסל למטפלת הווטרינרית בהמבורג ניקול שופמן. היא גם מכנה את עצמה "לוחשת חתולים", אומרת שהיא יכולה לתקשר עם בעלי חיים וכתבה ספר על המתנה שלה. מפגש בן שעה עולה 70 יורו. מדען החתולים שופמן אפילו רוצה לראות את ההילה של חתול כהבהבה צבעונית ולהכיר ממנה אילו תלונות פיזיות של בעל החיים. אאורה? ובכן. אבל הייתי רוצה לדעת מה לא בסדר עם מיני. היא נראית כל כך עצבנית. התחנן לאוכל, למרות שהקערה שלה מלאה. נושך אותי כשאני מלטף אותה באהבה. אני אובדת עצות. ויש לי מצפון רע. בחודשים האחרונים הייתי נאלצת לעבוד שעות ארוכות ואז הייתי עייפה מכדי לשחק איתה בערבים. להתכרבל - כן, אנחנו עושים זאת בהרחבה. ואז היא קופצת ומרגישה טוב. אבל לפעמים היא מסתכלת עלי בעוצמה כאילו היא רוצה לספר לי משהו. רק מה? האם אתה מתגעגע למשהו פיזית?

רגע לפני שאני נכנס לתרגול של ניקול שופמן, יש לי ספקות. אני אבחן אותה, הכי טוב שלא להזכיר שום דבר על מיני ואני. אם היא באמת יכולה לעשות את מה שהיא אומרת, זה לא יהיה נחוץ. אישה רזה וגבוהה פותחת את הדלת בחיוך, עיניה צרות מספיק כך שפניה באמת נראות קצת כמו חתול. היא מביטה בסל שממנו מייבבת. אנו נכנסים לחדר קטן, מתיישבים על הרצפה, אנו איתך מייד.

"תעזוב אותה עכשיו", שואלת ניקול. מיני מתחילה מייד. עיניים ניקול, מביטה סביב בטירוף, כמו חתול גדול. פתאום היא זורקת את עצמה ומתחילה לצחצח את רגליה, ואז היא מפהקת ומלחשת על זה. "זה מלחיץ", אומרת ניקול. אבל האם זה נס אחרי הנהיגה? כאילו שמעה את מחשבותי, מומחה ההתנהגות מסביר, "היא בסדר גמור. היא כבר שכחה מההובלה, מהסביבה החדשה ומהעובדה ששנינו שמים לב אליה. מיני משוגעת ומנסה להקל על הלחץ. אבל היא נהנית להיות כאן. " הלחץ שכדאי לכם לאהוב? איך זה?

שם, אני כמעט לא מאמין, החתול שלי שוכב על גבו, מסובב את ראשו לכיווני ומתחיל לצעוד. "אני ממליצה לך לקנות חתול אחר. מיני צריכה חברה", אומרת ניקול. איך היא מכירה בזה? "זה מה שהחתול שלך אומר לי. היא תת אתגר תחת, בודדה, היא מייחלת לתשומת לב, היא לבדה כל היום, נכון?" אני בולעת. "אני עובד במשרה מלאה, גר לבד." ניקול מהנהנת. מיני קופצת ונצמדת לרגליה של ניקול, ואז זורקת את עצמה ומושיטה את ידה עם שתי הכפות הקדמיות. ניקול דוחפת את ישבנה של מיניס קדימה ואחורה, ואז צובט אותה עד שהיא קופצת וברחה. זה חייב להיות? "היא רוצה חוויות. אתה צריך להציע משהו, לשחק איתה עד שהיא לא יכולה יותר." אני מאמין לאישה הזו. הדרך בה היא מתמודדת עם החתול שלי מראה לי: היא יודעת מה היא עושה. "אם תדחוף אותה אל גבולותיה, היא תקבל אותך כמובילה בחבילה." אז היא לא עושה, איך? ניקול מסבירה את מה שהיא רואה. "אתה מלטף אותה בעדינות, והיא נושכת אותך. יש לה יותר אנרגיה ממך ושולטת בזה עם זה."

עצתו של חובב החתולים: "תביא אותה ברצועה לחתול ותצא איתה. היא תאהב את זה. בוא ננהל DVD של סרט לחיות מחמד כשאתה איננו, זה מרגש אותה." ואז ניקול נעצרת ומביטה במיני. "אני רואה את הסיכון לאבני שתן, אתה נותן לה אוכל משומר?" הכה. אבל איך היא רוצה לדעת את זה עם אבני השתן? "אני יכול לדעת מההילה שלה, זה קצת מרצד באזור השתן, אחרת הכל בסדר." ניקול מייעצת לי על אוכל מיוחד שחתולים יכולים לעכל טוב יותר. שעה נגמרת במהירות. בבית, מיני נצמדת בציפייה לרגליי. לצערי אני צריך ללכת לספורט. אור? לא! אני רואה את עיניו של מיניס נוצצות, צוחקת עליה ורודפת אחריה בדירה עד ששנינו שוכבים מותשים אך מאושרים על מיטתי.

חתול שני זה יותר מדי בשבילי. אבל אקנה מחר רתמת חתולים ואוכל בריא. אני שמח על מה שניקול "לחשה" לי. אני משתפר, מיני!

Top