צילום: Getty Images
ראיון עם אשתו אלמז בוהם
פגשנו את אלמז בוהם (47) במשרד במינכן של קרן Menschen für Menschen. 21 שנה היא האישה לצידו של קרליינז בוהם הגדול, שהקים את ארגון הסיוע הזה לפני 30 שנה. הבלתי נשכח הוא ההימור האגדי שלו אז ב"ווטן, דס ..? ". מאז הוא נלחם ללא לאות למען העניים באתיופיה. עם אישה נהדרת לצידו!
גברת בוהם, השתלטת על יו"ר בעלך קרליינז ממנשען לפני מנצ'ן לפני חצי שנה. מה המסקנה שלך?
אלמז בוהם: זה כבוד גדול עבורי להמשיך בעבודה. יש עוד המון מה לעשות ואנחנו תמיד מתחילים בפרויקטים חדשים.
אתה מתכוון לפרויקטים כמו בורנה, שנדחף בשנת 2011?
אלמז בוהם: כן. גרים בה כ -300, 000 איש. בשנת 2012 התחלנו לעבוד גם באבון גינדרת, בה מתגוררים 119, 000 איש. בסך הכל יש לנו כיום עשרה פרויקטים משולבים של פיתוח כפרי ושני פרויקטים מיוחדים, כולל בית ילדים במערב אתיופיה.
איך היה המעבר כמנכ"ל יחיד? האם האחריות גדולה יותר כעת?
אלמז בוהם: היא לא התחזקה. מאז 2008 כבר עבדתי באחריות. אך התפיסה מבחוץ שונה כעת; לדוגמה, אנשים מפנים אלי באופן אוטומטי את בקשות המינוי אלי ולא לבעלי. אבל אני מכיר את דרך העבודה כבר שנים.
המיקוד המיוחד שלה הוא בבנות שהשכלה טובה, קריאה וכתיבה ...
אלמז בוהם : כן, זה מאוד חשוב. אחרי הכל, הם מהווים מחצית מהאוכלוסייה והם המקופחים ביותר - חברתית ומסורתית. לכן חשוב שלבנות יהיו אותן הזדמנויות כמו בנים. הם צריכים להיות מסוגלים ללמוד בבית ספר ולהתחנך. נשים שגרות באזור הכפרי אינן רק כדי להוליד ילדים. אנו מקדמים תוכניות הלוואות קטנות במגזר העסקי וגם נותנים קורסים שיעזרו לנשים ללמוד להתמודד עם כסף.
באמצעות פעילויות כאלה החיים בכפרים משתנים באופן ניכר. לדוגמה, אם אישה עם סכום הלוואה פותחת עסק קטן, האחרים יכולים לקנות את צרכיהם היומיומיים ולא צריכים לחכות עד שהשוק יתקיים פעם בשבוע. מחצית מהאוכלוסייה באתיופיה מתחת לגיל 18. יש בזה הרבה מאוד פוטנציאל. עבור הצעירים עלינו להגדיל את ההזדמנויות החינוכיות - זה חשוב מאוד לבניית המדינה.
שוויון זכויות לנשים - האם זה אפשרי?
אלמז בוהם (היא צוחקת): זה קשה מאוד. אך אנו בטוחים שיום אחד זה יקרה. אנו שמחים על כל צעד קטן שהנשים עושות. במיוחד באמצעות תוכנית האשראי הקטנה, נשים יכולות למצוא מקום טוב יותר בחברה. לעתים קרובות ישב קארל עם חקלאים (אררטל) מתחת לעץ ושוחח, בסבלנות רבה. הוא אהב את המפגשים האלה. בהתחלה הגיעו רק חקלאים. מאוחר יותר הצטרפו נשים מכיוון שקארל רצה זאת, והנשים ביקשו זאת. הגברים זיהו אז שנשים נמצאות שם.
המילה של קארליינז בוהם סופרת יותר מזו של הבעל?
אלמז בוהם : כן, אני חושב שכן, אבל לא רק. בהתחלה הוא נאלץ לבקש את הנשים האיכרות נוספות. כיום, נשים מגיעות אוטומטית לפגישות קהילתיות. אלה צעדים קטנים, ואי אפשר להשוות זאת לתנאים האירופיים. אבל הדברים השתנו מאוד בשלושים השנים האחרונות.
איך השוויון בבית עם קרליינז ואלמז בוהם ?
אלמז בוהם : יש לנו אותם. אנחנו קשורים מאוד קשר הדוק - גם דרך העבודה. וגם עכשיו, למרות שהוא נתן לי את העבודה, הוא תמיד שם בשבילי. אם אני זקוק לייעוץ, הוא לוקח אותי ברצינות, תמיד לצידי. הוא הכוח המניע מאחוריי.
את עובדת ואם לשניים. אאידה בת 19 וניקולה 21. האם היא לפעמים מכתה את מצפונה האשם?
אלמז בוהם : ברור שאין לי זמן רב כמו שהייתי רוצה. אבל היו לנו חיים כאלה מאז תחילת מערכת היחסים בינינו. אנחנו לא יודעים זאת אחרת, הם משפחה נודדת בין אירופה לאתיופיה. שני הילדים הגיעו לכל מקום - עד שהחמיר בבית הספר. ואז היינו צריכים להיפרד פיזית: בעלי נסע יותר, הייתי שם בשביל הילדים. היום זה הפוך. מעט הזמן שאנחנו יכולים לבלות יחד, אנו חיים באינטנסיביות. בכל שנייה אנו משתמשים. אנחנו גם מנסים לצאת לחופשה יחד. אתיופיה היא יעד החופשה שלנו שוב השנה.
אמרת באופן רפרוף: "לבעלי תמיד יש את המילה האחרונה" ...
אלמז בוהם (היא צוחקת): המילה האחרונה לא ממש נכונה! אנחנו שני אנשים עם שתי דעות. כמובן שאנחנו גם דנים לעתים קרובות מאוד. אם יש לו השקפה אחרת, אז הוא צריך לשכנע אותי ולהפך. למי תמיד יש דעה?
יש לך דוגמא?
אלמז בוהם : לעיתים קרובות יש לנו השקפה שונה של תרבות, כמו ההבדלים בין אירופה לאתיופיה. בעלי נותן לי את ההזדמנות להבין את הדעות האירופיות. אני מלמד אותו את אורח החיים והמנטליות האפריקאיות. זו תוספת חשובה לחיינו הפרטיים וגם לעבודה היומיומית שלנו. קארל ואני נפגשים עם הרבה כבוד. אני מעריץ את הישג חייו, שהוא סיפק. המחויבות שלו למצוא חיים חדשים וליישם אותם באופן כה עקבי.
איך בעלך קרליינז בוהם ?
אלמז בוהם : תודה לאל שהוא טוב מאוד.
הוא יהיה בן 85 ...
אלמז בוהם : כן. לכן אנו נותנים לו שקט והוא נהנה עד הסוף. קארל חושב שזה נהדר איך אני מסתבך ביצירה. הוא אומר לי כל מה שאני עושה.
כשאתה בדרך, למי אכפת ממנו?
אלמז בוהם : קרוב משפחה שלי גר בביתנו וחברים ושכנים תמיד מבקרים. אחרת, הוא אינו זקוק למישהו שיטפל בו; הוא עדיין זריז.
באיזו תדירות אתה נוסע?
אלמז בוהם : אני באתיופיה חצי שנה ובאירופה חצי שנה. לא ביצירה אחת, אלא כל שישה שבועות.
האם אתה מבצע סקייפ עם בעלך?
אלמז בוהם : כשהילדים בסביבה, אנו מבצעים סקייפ. קארל לא כל כך מתחבר לטכניקה. באתיופיה אין אינטרנט בכל מקום. אבל אנחנו מתקשרים כמעט כל יום.
הילדים שלכם כבר מעורבים? ניקולה אמר פעם, "אבא, כשאת עייפה, אני עושה 'אנשים בשביל אנשים' עם אמא ..."
אלמז בוהם : זו הייתה המטרה שלו כשהיה קטן. קארל ואני שמחים מאוד על המשאלה הזו. אבל ניקולה עדיין צעיר. הוא צריך למצוא את אורח חייו עכשיו. אנחנו בהחלט לא רוצים להשפיע עליו. אך כאשר דרכו מובילה ל"אנשים למען אנשים ", אנו שמחים. אבל קודם כל, בית הספר והחינוך הם חשובים.
האם ניקולה לומד?
אלמז בוהם : עדיין לא, אבל הוא רוצה ללמוד בתחום החברתי.
אז הקורס כבר נקבע?
אלמז בוהם : אתה לא יודע את זה. בני נוער מרבים לשנות את רצונותיהם. בתנו אאידה רצתה להיות גננת כבר מההתחלה ודבקה בזה. בימים אלה היא עוברת הכשרה.
בעלה אמר ב -2008: "אם זה עד כה עם המסירה, אני לא אהסס לרגע." מתי החליט קרליינש בוהם על ההעברה?
אלמז בוהם : לא היו רגעים כאלה. בעלי הוא אדם אחראי וחושב שנים רבות: מה יהיה מהעבודה שלי אם לא אוכל לעשות זאת כמו שהייתי פעם?
הוא חשב זמן רב והכיר אותי במכוון בשנים האחרונות. ואז הוא ראה איך אני מסתבך ומעורב. במכוון חשב לתת את האמון הזה, את העבודה שבנה במשך שנים רבות, בידיים טובות. זה לא הגיע בן לילה.
הוא גם מישהו שיכול להקשיב לעצמו טוב מאוד. כל אחד יכול להבין שעם 84 אתה לא יכול לטייל כל הזמן ויכול לחיות רק מהמזוודה שלך. הטיולים, גם בתוך אתיופיה, מאוד מתישים. נסיעות רבות ברכב מתקיימות בכבישי חצץ. אלה כבר תנאים קשים, כמו במקרה של נסיעה בתוך גרמניה - עם מלונות המתחלפים ללא הרף. אחרי 30 שנה של עבודה אינטנסיבית אתה יכול להרגיש זאת פיזית, אפילו אנשים צעירים יותר שמים לב לכך.
מתי נראה אותו שוב? אם מרקוס לנץ לוקח על עצמו את "Wetten, dass ..?", שניכם יושבים על הספה ומופיעים יחד?
אלמז בוהם : אני לא יכול לחזות מה יבוא. אבל אם מרקוס לנץ מזמין אותי, אני שמח ובא בשמחה.
עם בעלך?
אלמז בוהם : לא, הוא לא מעלה יותר הופעות.
למה לא?
אלמז בוהם : הוא החליט במכוון לפרוש ולהפקיד בי את העסק היום-יומי של "Menschen für Menschen" - כולל הופעות פומביות ותאריכי תקשורת.
איך אתה מצליח לכבות באופן אישי? איך נרגעים?
אלמז בוהם : החלק הטוב ביותר הוא כשאני בבית בסופי שבוע ויכול לישון מאוחר זמן רב. לא צריך להגדיר אזעקה - זה מה שאני נהנה. בדרך כלל אני ישן ככה עד עשר.
גם אתם מבשלים בסוף השבוע?
אלמז בוהם : כן, מאוד כמו אירופאי. אני גם מנסה להזמין חברים ושכנים כי קשרים חברתיים מאוד חשובים לי.
האם יש כוס יין בנוסף?
אלמז בוהם : כן, בטוח, זה מרגיע. אני שותה יין לבן, בעלי אוהב יין אדום. אגב, יש יין עם שמי שקראל קיבל ליום הולדתו ה -80. יין אדום בלאופנקיש יבש וגרנר וולטלינר.
מה אם אתה חוזר הביתה הלילה? מה מחכה לכם?
אלמז בוהם : בעלי מחכה לי, זה תמיד מאוד נחמד. הוא יודע בדיוק מתי אני בא כשאין פקקים. כשאני מצלצל הוא שמח מאוד, לוקח ממני את התיק ואז אנחנו יושבים בסלון ואני אומר לו מה עשיתי הכל.
אז בבקשה תגיד לו שאנחנו מתגעגעים אליו!
אלמז בוהם : אני אוהב לעשות את זה. הוא יהיה מאוד שמח.
Stiftung Menschen für Menschen חשבון תרומות: 18 18 00 18Stadtsparkasse MünchenBLZ: 701 500 00
