מומלץ, 2024

בחירת העורך

היא שברה את פניה ולמדה לאהוב את עצמה

שנה לאחר התאונה, רק צלקות קטנטנות מזכירות לה את פניה השבורות.
צילום: מליסה פוקנר / פייסבוק

יופי זה לא הכל

היא שברה את פניה בתאונה איומה. אבל זה מה שמליסה למדה לראשונה לאהוב את עצמה. סיפור לעוד ביטחון.

היא ציפתה קדימה אל היום הזה במשך עידנים. הפגישה המחודשת עם חברותיה הטובות צריכה להיות בלתי נשכחת. זה מה שהיה, כי הצלקות של מליסה יזכירו אותה לנצח את הפגישה באגם. הצעירה שברה את פניה בתאונה. היא מספרת בבלוג שלה כיצד החוויה שינתה את חייה.

היום התחיל נפלא כצפוי. אחרי שהכל התחילו את חייהם, מצאו עבודה, התחילו קשרים וסיימו, חמשת החברות הכי טובות מימי הקולג 'צריכות סוף סוף להתראות שוב. המפגש התקיים על אגם בו הבנות יכלו לבלות שעות בהחלפת החוויות האחרונות והחוויות שלהן לסירוגין עם טבילה מרעננת באגם.

באופוריה המציאו החברות בעיטה מיוחדת: אלגנטיות כטרזן הן התנדנדו על חבל העלאה במים. זה היה ממש כיף לזמן מה. גם הקפיצה השלישית התחילה כמו הקודמת. בנקודה הגבוהה ביותר היא שיחררה את החבל, אך כף רגלה של מליסה נקלעה לצמיחה. הצעירה הושלכה בראשו על סלע במים הרדודים. פניה שבורים.

מיד חברותיה מיהרו לעזור למליסה. היא אפילו לא זכרה מה קרה אחר כך, למרות שהיא עדיין הייתה בהכרה כשהגיעו רופאי החירום. בהקדם האפשרי היא נלקחת לבית החולים הקרוב, משם היא מועברת למרפאה מיוחדת. החברים שלה תמיד לצידה.

הועלה על ידי מליסה פוקנר ביום ראשון, 20 ביולי 2014

הדבר הבא שמליסה זוכרת היא הטפטוף בזרועה והדאגה לטלפון הנייד שלה כשהיא מתעוררת בחלק האחורי של אמבולנס. אפילו במצב הקשה הזה, הצעירה לא מאבדת את חוש ההומור שלה: היא מבקשת להצטלם, לגרום לה להאמין שזה בדיוק קרה.

לאחר התאונה מליסה כבר לא אותו דבר. כל עצמות פניה שבורות. אבל לא סתם ארבע לוחות המתכת מחזיקים את ראשה זה בזה לאחר פעולה של חמש שעות שמשנה אותה. מכיוון שהשינוי הגדול ביותר אינו נראה. מליסה לומדת לאהוב את עצמה. פניה שבורים, אך היא בחיים. מה משחקים חיצוניים לתפקיד? הנזק הקוסמטי מלמד את הצעירה ביטחון עצמי חדש לחלוטין .

התאונה היא לפני שנה כאשר בת ה -25 מספרת את סיפורה היום. רק כמה צלקות קטנטנות ופנים אחרות מזכירות את התאונה. אף על פי שחברים ובני משפחה מבטיחים למליסה כי המראה שלה לא השתנה, הצעירה יודעת שזה לא המקרה. פניה מוחזקים יחד על ידי לוחות מתכת. צחוקה השתנה, פינות פיה שונות מבעבר ונראה שאזור העיניים שלה מתנהג אחרת. אלה דברים קטנים שמכים במליסה. אבל כל זה לא חשוב לה כמו שהיה פעם.

תמונה: מליסה פוקנר / https://hypotheticalsyllogisms.files.wordpress.com

פעם, חייה של הילדה בת ה -25 נסבו סביב המראה שלה, דמותה ושטחיותה. אבל רק פנים שבורות אפשרו לה לאהוב את עצמה כמו שהיא. יופי זה לא הכל, במיוחד לא אם אתה כל כך קרוב למוות.

במשך חודשיים הביטה מליסה בפנים מלאות נפיחות, המטומות וצלקות כהות. האימון, איתו הצעירה רצתה לשמור על דמותה ממושמעת, לא נשאר. לא פחות גדול הפחד מהפעם הבאה על הכף. כמה משקל הייתה מליסה הייתה עולה אם הייתה מדלגת על ספורט כל עוד לא היה מעולם? הנתונים המהבהבים הם מה ששינה משהו בביטחון העצמי של בני 25. מליסה שוקלת לא יותר גרם. בנקודת זמן זו היא מבינה לראשונה שהחיים סובבים סביב יותר מחיצוניות.

פתאום, הילדה בת 25 מבינה שזה לא הגזרה שלה ולא צורת הפנים שלה שגורמים לה להתבלט. היא יכולה לצחוק, לעלות במדרגות, לנהוג במכונית, לפגוש חברים, להתקלח לבד, לעבוד, לכתוב ולשיר. מליסה יכולה לחיות. פתאום, הדברים הקטנים שאותה מעריכה בת ה -25 בחייה הם דברים שרחוקים מכל חיצוניות המייחדת אותה . פניה היו שבורים, אך הביטחון העצמי שלה התחזק. מבט מושלם הוא לא מה שמייחד את האדם. זה הערכים הפנימיים שסופרים.

כמעט שנה ליום מאז ניתוח פנים. אסירת תודה היא אנדרסטייטמנט.

הועלה על ידי מליסה פוקנר בשבת, 1 באוגוסט 2015
Top