צילום: מיקה / קורביס
אני אוהב את זה?
אם מוטי מתקן את האקסית שלנו ומפרסם את פאפא במביך ... דור 60 פלוס רוצה להיות קרוב לילדיהם דרך הרשת החברתית - עם השלכות מוזרות.
היא לא ממש כתבה את זה ברגע זה! אור? כן, יש לה! רק לפני מספר שניות עולה תמונת הפרופיל החדשה, מכיוון שהיא כבר צצה: האדומה הקטנה אחת האימה. וכמובן שההערה הראשונה מגיעה מאמא. "אתה מבין, מאוסי, היה טוב שהאוזניים שלך היו מונחות באותה תקופה", כתוב באותיות גדולות (היא לחצה בטעות על מנעול הכובעים!) מתחת לצילום. האם זה עדיין אפשרי, אמא ?!
כאשר אנו מפרסמים היום תמונת פרופיל חדשה בפייסבוק, אנו כבר לא רק מקווים לכמה שיותר "אוהבים" מחברינו. אך מעל הכל בבקשה, אנא אל תקבלו מההורים שלנו שום תגובה מביכה. כי אפילו אלה הגיעו עכשיו לפייסבוק. וכך אנחנו כבר לא פוגשים רק חברים מבית הספר הישן או עמיתים חדשים, אלא לעתים קרובות יותר ויותר אמא ואבא.
אבל לפני שנתלונן על זה - בואו נהיה כנים: האם לא אנחנו שהראנו לאמא כיצד להעלות תמונת פרופיל? ואבא הקים את החשבון שלו מלכתחילה? אוקיי, אשמה. זה די מעצבן שההורים שלנו - למרות קשיים טכניים - מנסים להצטרף למגמת הרשת החברתית . ואנחנו רק רוצים להיות קרובים יותר לזה. רוצים להשתתף בחיינו. השמחות שלנו. והדאגות והצרכים הקטנים שלנו. אבל יש לזה גם את החסרונות אם אמא ואבא רוצים להתיידד איתנו בפייסבוק. אז מה לעשות: קבל (האם אתה באמת רוצה להיות "חברים" עם ההורים שלך?) או לדחות אותם (כמה זה מגעיל ...)?
אולם לאחר שהתחברנו לאמא ואבא, אנו תמיד צריכים להתחשב בדברים הגרועים ביותר. וזה לא אומר שהורים פשוט אוהבים ללחוץ בראש ובראשונה על הכפתור "אהבתי". לדוגמה, הערות בוטות שההורים שלנו מציבים על הקיר ממש גורמים לנו להזיע. או צילומי תינוקות בציר הזמן, שם אנו זוחלים בעירום דרך האמבטיה. או אפילו יותר טוב: תמונות בגיל ההתבגרות עליהן אנו מקבלים חבטות חוגגים את רישיון הנהיגה שלנו. זה מצחיק רק בחלקו, אם הקולגה המתוקה יודעת עכשיו שלבשנו כבר 14 שנים פלטה קבועה ותסרוקת סיר. או שאבא עדיין מכנה אותנו "סדק".
מצד שני, נוצרים הסיטואציות המביכות לעיתים "בטעות" - או חוסר הבנה טכני. אם למשל מתוך סקרנות במקום להקליד בחלון החיפוש בפייסבוק, אבא הקליד את שמו של עמיתנו החדש בשדה "מה אתה עושה" למטה. וזה מבהיר לכולם לקרוא על הלוח שלו. מאז "חיפוש" של אבא אחריו אך ללא תוצאה, הוא מנסה זאת שוב ... ושוב ... ושוב. אחרי עשר רשומות שם ברציפות, המבוכה מושלמת.
אמא כבר עשתה את זה - כשהיא רצתה להסתכל בפרופיל של החבר שלנו לשעבר "רק כדי לראות איזה סוג של בחור שהשאיר אותך שם". וגם, הופ !, לחצו על בקשת החבר . נו לא, עזוב את זה לבד !!!
במיוחד "פיקוח" כזה הוא ככל הנראה הסיבה לכך שמחקרים יגידו ששליש מכלל הילדים יסיימו את ידידותם עם הוריהם ברשת - אם הם לא ישימו לב.
אבל: ברור שאנחנו יודעים שאמא ואבא רק רוצים להצטרף אלינו. מוקדם יותר באולם הרכיבה, היום רק ברשת. ועכשיו יש לנו "אגודלים" סמלי - גלוי לעין לכל!
5 דברים שההורים שלנו צריכים לדעת על פייסבוק:
1. הסטטוס עצמו אינו מיועד לסיכום של כל היום.
2. חיפוש בפייסבוק אינו אותו חיפוש בגוגל (למרות המגדלת בקצה).
3. אתה ממש לא צריך לאהוב כל תמונה. או - אפילו יותר טוב - עם "מה שלומך יקירי?" להגיב.
4. הודעה על הלוח ממש נראית לכולם (!) ...
5. ... לכן יש גם אפשרות לשלוח הודעות פרטיות רק אלינו.
חדשות ומגמות נוספות ב- FACEBOOK!
